החלטה בתיק ת"א 7064-01-13

בתובענה שלפני טוענים התובעים, כי על הנתבע לשלם להם סך של 10,090,571 ש"ח בעקבות נזקים שנגרמו להם כתוצאה מהתנהלותו בכל הנוגע לקרקע בשטח של 20 דונם המצויה בבודפשט, הונגריה. הקרקע האמורה הייתה הנכס היחיד של חברה משותפת בבעלות התובעים וחברת Atlas Estates (vagny) ingatlanforgalmazo kft, שהינה חברה פרטית המאוגדת בהונגריה, אשר על פי הטענה הנתבע הינו "המוציא והמביא" בה. 

מונחת לפני בקשת הנתבע לסילוק התובענה על הסף בהיעדר עילה ובהיעדר יריבות ומחמת היותו של בית משפט זה "פורום לא נאות" ולחילופין, לעיכוב ההליכים בתובענה לפי סעיף 6 לחוק הבוררות, תשכ"ח-1968.

1. רקע הדברים

התובעת 1, ש. אליה אחזקות בע"מ (להלן: " התובעת"), הינה חברה פרטית המצויה בשליטתו של התובע 2, אריה שאשא, שהינו אזרח ותושב ישראל. עיקר עיסוקה של התובעת הוא ביזמות נדל"ן בארץ ובחו"ל.

הנתבע, רון יצחקי, הינו אזרח ותושב ישראל, אשר לטענת התובעים שימש בזמנים הרלבנטיים לתובענה כבעל מניות השליטה (בשרשור), המוציא והמביא ומתווה המדיניות בחברתAtlas Estates (vagny) ingatlanforgalmazo kft (להלן: "אטלס נכסים"), שהינה חברה פרטית המאוגדת בהונגריה ומהווה חלק מקונגלומרט ATLAS ESTATES LIMITED (להלן: "קבוצת אטלס"), אשר על פי הטענה מצויה בשליטתו וניהולו של הנתבע.

בתובענה נטען, כי בשנת 2006 הקימו אטלס נכסים והתובעת חברה פרטית משותפת בשם Atlas Estates Kaduri-Shasha Zrt , שהתאגדה לפי דיני הונגריה (להלן: " החברה המשותפת"), במטרה להקים פרויקט נדל"ן, הכולל מגורים, מסחר ופנאי על קרקע בשטח של כ-20 דונם במרכז בודפשט הונגריה. הקרקע האמורה, שהיוותה את הנכס היחיד של החברה המשותפת, נרכשה בשנת 2005 על ידי התובעת ושותפה שלישית, שאינה צד בתובענה זו, היא חברת נגר כדורי וזמירה בע"מ (להלן: " נגר כדורי"). מניותיה של נגר כדורי בחברה המשותפת נרכשו על ידי התובעת בשנת 2009 ומאז חלוקת האחזקות בחברה המשותפת הייתה בחלקים שווים בין התובעת לבין אטלס נכסים. על פי הטענה, ההתחייבות המרכזית שלקחה על עצמה אטלס נכסים, התחייבות שהוצגה כתנאי מבחינתה בעת כניסתה לשותפות עם התובעת, הייתה כי ניהול הפרויקט ופיתוח הקרקע יהיה באחריותה של אטלס נכסים. על פי הטענה, למרות התחייבויותיה ועקב הוראות ומחדלי הנתבע, לא עשתה אטלס נכסים במשך שנים דבר, מלבד ניצול כספים שהעמידו התובעים לחברה המשותפת, לשם מימון שכר והוצאות עובדיה בפרויקט (שלא קודם) וכן העברה לקבוצת אטלס, שבשליטת הנתבע, דמי ניהול שנתיים. נטען, כי בעקבות מחדלי הנתבע, ולאור דיני המס ההונגריים שלפיהם במידה ובתוך 4 שנים מיום רכישת הקרקע לא מתחילות עבודות פיתוח בקרקע, עמדה החברה בפני תשלום מס בסכום משמעותי. לטענת התובעים, על מנת למנוע את החיוב במס, סוכם בין הצדדים על הקמת חברה משותפת חדשה, אשר אליה יעבירו הצדדים את הקרקע. אולם, לאחר שהתובעת עמדה בהתחייבויותיה להקמת החברה החדשה, הורה הנתבע לאטלס נכסים שלא לקיים את ההסכם להקמת החברה החדשה, דבר שהוביל לחיוב במס ולבסוף לחילוט הקרקע על ידי הבנק ההונגרי, שמימן את רכישת הקרקע. נטען, כי לאחר שהקרקע חולטה על ידי הבנק ההונגרי, הבטיח הנתבע כי ירכוש מהתובעים את חלקם בקרקע, אולם לא עמד גם בהתחייבותו כאמור.   

2. טענות הצדדים בבקשה לסילוק התביעה על הסף ולחילופין לעיכוב ההליכים

הנתבע טוען, כי כתב התביעה, על נספחיו, אינו מגלה יריבות כלפיו. על פי הטענה, הנתבע אינו נושא משרה בחברת אטלס נכסים, הוא אינו בעל מניות בחברה והוא אף אינו צד להסכמים השונים שנכרתו עם התובעים. למעשה, הקשר של הנתבע לאטלס נכסים מתמצה בכך שהוא בעל מניות בחברה ציבורית שאטלס נכסים הינה חברה נינה שלה. על פי הטענה, ככל שקיימת יריבות כלשהי הנוגעת לטענות המועלות בכתב התביעה, הרי שמדובר ביריבות בין בעלות המניות בחברה המשותפת: התובעת, מן הצד האחד ואטלס נכסים, מן הצד השני.

הנתבע טוען עוד, כי כל שניתן למצוא בכתב התביעה היא טענה סתמית, לפיה הוא "הרוח החיה" מאחורי קבוצת אטלס, כאשר הלכה למעשה אין למצוא בכתב התביעה כל טענה קונקרטית המפרטת ומסבירה איזה "מעשים" ו"מחדלים" ביצע הנתבע ומכל מקום, בכל הנוגע למעשים ולמחדלים אשר נעשו, לכאורה, על ידי הנתבע בכובעו כ"בעל שליטה בשרשור", הרי שהתובעים מבקשים, למעשה, להרים את מסך ההתאגדות של לא פחות מארבע חברות ולהטיל אחריות אישית על הנתבע ביחס להתנהלות אטלס נכסים כבעלת מניות בחברה המשותפת. זאת, מבלי להצביע ולו על סיבה אחת הקיימת בדין להרמת מסך ההתאגדות. נטען גם, בהקשר זה, כי התובעים מנועים ומושתקים מלטעון כי יש לייחס לנתבע אחריות אישית בגין מעשי ומחדלי אטלס נכסים, שכן בזמן אמת התובעים גילו דעתם, כי מדובר ביריבות בין בעלות המניות בחברה המשותפת. על פי הטענה, כל הפניות שנעשו מטעם התובעים הופנו לנושאי משרה בחברת אטלס נכסים ובחברה המשותפת, ולא לנתבע.  

הנתבע מוסיף וטוען, כי בבסיס התובענה מצויות טענות התובעים בנוגע לפעולות שפגעו, כביכול, בחברה המשותפת וכי בהגשת התובענה נגדו מבקשים התובעים לעקוף את מנגנון התביעה הנגזרת, ככל שקיים מנגנון כאמור בדין ההונגרי. נטען, כי התובעים לא הצביעו על עילת תביעה שאינה נסמכת ואינה תלויה בעילת תביעה לכאורית של החברה המשותפת וכל הנזקים שנתבעים על ידי התובעים כ"תביעה אישית" הם לכל היותר נזקים משניים אשר עשויים, אולי, לנבוע מהנזקים שנגרמו, לטענתם, לחברה המשותפת.

עוד טוען הנתבע, כי במערכת ההסכמית בין התובעת, אטלס נכסים והחברה המשותפת, מצויה תניית בוררות זרה וייחודית, החלה על המחלוקות העולות מהתובענה ואשר מחייבת את הפניית המחלוקות האמורות לערכאת בוררות בהונגריה, בהתאם לדין ההונגרי. על פי הטענה, הגשת התובענה נגד הנתבע באופן אישי נעשתה מתוך ניסיון פסול להתחמק מתניית הבוררות האמורה.

הנתבע טוען עוד, כי בית משפט זה איננו הפורום הטבעי לבירור המחלוקת בשים לב לכך שמדובר בקרקע המצויה בהונגריה, אשר הינה בבעלות חברה משותפת הונגרית וכי כל המעשים והמחדלים הנטענים התבצעו בהונגריה, במסגרת החברה המשותפת ההונגרית. זאת ועוד. ההסכמים הרלבנטיים, העומדים בבסיס התובענה, הינם הסכמים שנחתמו בהונגריה, הם כוללים תניית בוררות זרה המפנה את הצדדים לערכאת בוררות בהונגריה והמחילה על הצדדים את הדין ההונגרי. נטען, כי גם הציפיות הסבירות של הצדדים הרלבנטיים, לרבות ציפיות התובעים בעצמם, היו, כי ההתדיינות בכל הנוגע להסכמים תהייה בפורום המתאים בהונגריה וממילא גם מקום מושבם של העדים הרלבנטיים הינו בהונגריה.    

הנתבע מוסיף וטוען, כי התובענה הנוכחית הינה "שכפול" של תביעה קודמת, שהוגשה לבית משפט זה בשנת 2010 על ידי נגר כדורי כנגד אטלס נכסים, שבה יוצגה נגר כדורי על ידי באי כוחם של התובעים כאן (ת"א (ת"א) 44747-03-10). במסגרת התובענה האמורה, נעשה ניסיון להמציא את כתב התביעה לנתבע כמורשה של אטלס נכסים. הבקשה האמורה נדחתה על ידי כב' השופטת א' נחליאלי ו נגר כדורי הגישה כתב תביעה מתוקן שאליו צורף הנתבע, בו נטען כי הנתבע הוא "הרוח החיה" מאחורי אטלס נכסים. בהמשך, הגישה נגר כדורי בקשה לקבלת היתר להמצאת כתב התביעה המתוקן ל אטלס נכסים. אולם, הבקשה להיתר המצאה נדחתה על ידי בית המשפט ונקבע כי אין מקום לברר את התביעה בישראל. בית המשפט ציין, בהקשר זה, כי הנתבע אינו בעל מניות ב אטלס נכסים, כי הקשר שלו לחברה הינו עקיף בלבד וכי הוספת הנתבע לכתב התביעה נועדה לאפשר את זימונה של אטלס נכסים לישראל וניהול התביעה נגדה, הא ותו לא. לאור האמור, טוען הנתבע כי הגשת התובענה הנוכחית מהווה שימוש לרעה בהליכי משפט וכי מכל מקום, התובעים מנועים ומושתקים מלטעון טענות כלשהן כאילו המבקש "מעורב באופן אישי" ב אטלס נכסים.

התובעים טוענים, כי יש לדחות את הבקשה על הסף, בשל אי צירוף תצהיר לתמיכה בטענות העובדתיות שהועלו בגדרה. על פי הטענה, היעדר תצהיר התומך בעובדות הבקשה בולט במיוחד לאור הסתירות בין הטענות המועלות בבקשה לסילוק על הסף לבין אמרות הנתבע, כפי שצוטטו בכתב התביעה, מהם עולה כי הנתבע אישר שקיימת יריבות בינו לבין התובעים ואף הציע כי הסכסוך בין הצדדים יתברר בבוררות בארץ ולחילופין בבית משפט בארץ.

התובעים טוענים עוד, כי טענת הנתבע לפיה אין לו כל קשר ל אטלס נכסים אינה עולה בקנה אחד עם הפגישות הרבות שקיים עם התובעים לאחר פרוץ הסכסוך, כביכול בשם אטלס נכסים. על פי הטענה, הנתבע הוא אשר קיבל את ההחלטות ב אטלס נכסים ומנהלי החברה, אשר מונו על ידי הנתבע, היו "בובות" הסרות למרותו של הנתבע. נטען, כי משיחות שנערכו עם הנתבע ועם גורמים נוספים, ואשר הוקלטו על ידי התובעים, עולה, כי הנתבע היה "הרוח החיה" ב אטלס נכסים.     

התובעים מוסיפים וטוענים, כי אין המדובר בתביעה שהיה עליהם להגיש כתביעה נגזרת, כנטען, שכן אין המדובר בתביעה לטובת החברה המשותפת או בגין הנזקים שנגרמו לחברה המשותפת, אלא בתביעה בגין הנזקים שנגרמו לתובעים, שבמסגרתה הם תובעים מהנתבע, בין היתר, לפצות אותם בגובה הלוואת הבעלים שהעמידו לצורך תפעול החברה המשותפת. 

עוד טוענים התובעים, כי המערכת ההסכמית החלה בין התובעים לבין אטלס נכסים, בה מצויה תניית הבוררות ההונגרית, נוגעת לצדדים החתומים על ההסכמים ולא לנתבע ומכל מקום, הסכמתו של הנתבע לקיום בוררות בארץ ולחילופין להגשת תביעה בבית המשפט בישראל, משמיטה את הבסיס תחת טענתו לקיומה של תניית בוררות. נטען גם, כי התובעים אוחזים בידם עילות תביעה אישיות כנגד הנתבע, ובין היתר עילות מדיני הנזיקין, דיני החברות, דיני החוזים ודיני עשיית עושר ולא במשפט, שאינן חוסות תחת ההסכמים ולפיכך אינן כפופות לתניית השיפוט.

התובעים טוענים עוד, כי הפורום המוסכם (ולא רק הנאות) היחיד לדון בתובענה הוא בית המשפט בישראל וזאת לאור העובדה שכל הצדדים לתביעה הינם ישראלים שמקום מושבם בישראל וההוראות, המעשים והמחדלים שביצע הנתבע נעשו בישראל ומכל מקום, הסכמתו של הנתבע לקיום בוררות בארץ ולחילופין להגשת תביעה בבית המשפט בישראל, כפי שצוטטה בכתב התביעה, משמיטה גם את הבסיס תחת הטענה לפורום לא נאות.

במענה לטענות התובעים טוען הנתבע, כי הוא כלל לא נדרש לצרף תצהיר לתמיכה בטענותיו. על פי הטענה, מדובר בבקשה לסילוק על הסף שאינה מבוססת על טיעון עובדתי, כי אם על תניות שיפוט והוראות ההסכמים שצורפו לכתב התביעה וכן על כתב התביעה עצמו, על נספחיו, כמו גם על החלטות שיפוטיות בהליכים אחרים.